שיהוי מאיין – שיהוי בגביית חובות עירוניים

שיהוי מאיין – שיהוי בגביית חובות עירוניים

בית המשפט העליון בעניין עעם 8329/14  עיריית קרית אתא נ' נילי קורן – נדרש לענות על השאלה העוסקת בשיהוי בגביית חובות עירוניים, ובפרט ביחס לארנונה.

באותו עניין פסק בית המשפט העליון, כי אף במקרה שבו טרם חלה התיישנות, הרי עדיין סמכותה של הרשות המקומית לפעול לגביית חובות עירוניים כפופה לבחינת התנהלותה הכללית ובכלל זה השיהוי בפעולות הגבייה.

בפסק דין שלא ניתן לקרוא לו, אלא תקדימי, פוסק בית המשפט העליון "בהינתן שענייננו בפעולותיהן של רשויות מינהליות, גם בהיעדר כפיפות לדיני ההתיישנות חל משטר השיהוי, שעומד על רגליים עצמאיות בכל הליך מינהלי. לאמור: נישום רשאי לטעון כי אסור לה לרשות לגבות את החוב משום שהשתהתה במשך תקופה ארוכה מלעשות כן (עניין סלומון, פסקה 41)."

ובהמשך:

"חרף טענות העירייה בהליך לפנינו, לא שוכנעתי כי העירייה נקטה בהליכים לגביית חובותיה מאת המשיבות לבד מהוצאת מכתבי דרישה. כפי שכבר הוזכר וכעולה מן הצרופות, בעניין ההיטלים נשלח מכתב דרישה בודד בשנת 2005, ולאחריו במשך 6 שנים – עד לפנייה לקבלת אישור – לא ננקט כל צעד. גם את חוב הארנונה זנחה העירייה במידה רבה. הפעולות השונות שביצע העירייה לפי טענתה – עיקול ברישום, ניתוק מים וכן הלאה – בוצעו בין השנים 1999-1994, שאז הושג הסדר חוב. לאחר זאת לא נרשמו פעולות ממשיות. עניין זה גם משפיע על בחינת עמידת הרשות בחובת ההגינות: החוב שעל פירעונו עומדת העירייה הוא חוב ותיק ומאמצי הגבייה בעניינו היו דלים ביותר. לכך יש להוסיף כי לא הוכח חוסר תום לב מצדן של האחרונות, ודאי בשים לב לקביעת בית המשפט בדבר אי הוכחת ידיעת המשיבות על אודות החוב……

סיכומם של דברים: גם אם אין מקום לקביעה כי חלה במקרה דנן התיישנות (כפי שהוסבר מעלה), לא ניתן לנקוט בהליכי גבייה מנהליים לגביית החוב נושא הליך זה מחמת שיהוי. מסקנה זו מייתרת את הצורך להכריע בשאלת עצם קיומו של החוב."

לסיכומם של דברים – בית המשפט מחזק "כלי" ישן, בדמות השיהוי המינהלי וחובת ההגינות של הרשות, ולמעשה מחייב מעתה את הרשויות לפעול בשקיה ראויה לגביית חובות ולא לשקוט על שמריהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *