מתי התמשכות ההליך התכנוני יוצרת עילה נזיקית ?

מתי התמשכות ההליך התכנוני יוצרת עילה נזיקית ?

בעא 3757/13  זאב בורנשטיין נ' עירית חיפה (פורסם בנבו), דן בית המשפטה עליון בדיוק בשאלה הזו – האם התמשכות בהליך התכנוני שלעצמה יוצרת עילת רשלנות כלפי רשויות התכנון?

בית המשפט העליון קובע:

"על פי "המודל המסורתי", על מנת לבסס חבות בעוולת הרשלנות, יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות: חובת זהירות; התרשלות, שמשמעה מעשה או מחדל המהווים הפרה של חובה זו;  וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק הנטען, ככל שאכן קיים נזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 122 (1982)). זה מכבר עמד בית המשפט על האחריות המוטלת על גורמי התכנון והרשות המוניציפאלית כלפי בעלי נכסים בתחומן במקרה של רשלנות – ועם זאת הכלל הוא ש"אין שעון העצר יכול לשמש כלי להקמתה של העוולה". ההלכה הנוהגת מורה כי לא די בהתמשכות הליכי התכנון ואי מתן היתרי בניה, אף לא בחלוף הזמן, ארוך ככל שיהא, כדי לבסס עילת רשלנות – אלא שנדרשת הוכחה לקיומו של מעשה או מחדל רשלני מצד מי מגורמים אלה (ע"א 1661/09  שינברגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה, [פורסם בנבו] בפסקה 14 לפסק הדין והאסמכתאות שם (27.10.2011); ע"א 653/97 חברת מרכז ברוך וצפורה בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו, בפסקה 1 לפסק דינו של השופט י' אנגלרד, נג(5) 817, (1999)).

בענייננו, טענותיהם של המערערים נוגעות בעיקר לעצם התמשכותם של הליכי התכנון – ובכך אין די לביסוס תביעת הרשלנות. הדבר נכון שבעתיים, משהובהר כי מדובר בתכנון של שטח גדול המקיף מאות רבות של דונמים, וממוקם באזור טבע ונוף. לכל אחת מהתכניות שהכינה הוועדה המקומית במרוצת השנים הוגשו מאות התנגדויות – ובין המתנגדים לא רק בעלי הזכויות בקרקעות, אלא גם גופים העוסקים בשמירה על איכות הסביבה ובעלי אינטרסים אחרים".

לסיכום – לא די בעיכוב במתן היתר בניה, הנובע מהתמשכות ההליך התכנוני לבסס עילת רשלנות כלפי רשויות התכנון, אלא יש להראות כי הרשות התרשלה בין במעשה ובין במחדל, באופן שהסב נזק לטוען לכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *