ייצוגית בארנונה – אימתי?

ייצוגית בארנונה – אימתי?

בעעם 6993/15 עיריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ, קבע בית המשפט העליון כלל ייחודי העוסק בשאלה האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, כאשר החוק קובע דרך סטטוטורית ספציפית לתקיפת חיוב.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הרי שבמקרה שבו החוק קובע מסלול ייחודי להעלאת טענות בעניין – במקרה הזה – בדרך של השגה וערר על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה כללית), אזי אין לסטות מדרך המלך, אשר נקבעה בחוק – במילותיה של כבוד השופטת דפנה ברק ארז:

"קיומו של הליך חלופי בדמות הליכי ההשגה הקבועים בחוק הערר מוביל אפוא למסקנה כי לא היה מקום לאשר את התובענה כייצוגית בנסיבות העניין. על המשיבים היה לשטוח את טענותיהם במסגרת השגה וערר מינהלי, ובמקרה של דחיית הטענות – להגיש ערעור מינהלי לפי הוראותיו של חוק הערר".

אם כן, בית המשפט העליון קובע כי מקום שבו יש דרך סטטוטורית להעלאת טענות ביחס לחיוב כלשהו, יש ללכת בה, ולא ניתן לפסוע בדרך של תובענה ייצוגית.

באשר לארנונה, ככל הנראה יהיה צורך לערוך הפרדה בין המסלול הטכני של השגה וערר, אשר עוסק בטענות ספציפיות (שטח, מחזיק וסיווג), לבין טענות משפטיות או מינהליות, שבאופן עקרוני מצויות בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים.

במסלול הראשון (הטכני) לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית, בעוד במסלול האחר, ייתכן ואפשר יהיה.

עוד נציין כי כבוד השופטת אסתר חיות, סברה בדעת מיעוט, כי אין זה ראוי כי קיומו של הליך השגה וערר בחוק ימנע הגשת תובענה ייצוגית.

ללא ספק מדובר בפסק דין תקדימי אשר עתיד לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע לתובענות ייצוגיות בארנונה.