חיוב ארנונה שנתית לשנת 2017

חיוב ארנונה שנתית לשנת 2017- בחודשים הקרובים יחלו הרשויות לשלוח שומות ארנונה לשנת 2017.

משרדנו קורא לקהל לקוחותיו לבחון היטב את שומות הארנונה ולפעול לבחינת חיוב הארנונה השנתי.

אנו מזכירים כי מרגע קבלת שומת הארנונה על הנישום לפעול להגשת השגה בתוך 90 ימים וזאת בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976. איחור בהגשת ההשגה משמעותו קבלת שומת הארנונה as is וזו תהפוך לשומה חלוטה.

כמו כן, במקרה של חיוב רטרואקטיבי, יש לנישום פרק זמן של 45 יום להגשת עתירה מינהלית על חיובו.

הנושאים שניתן להגיש בעניינם השגה

הערה: הרשימה שלהלן היא רשימה חלקית ובסיסית ביותר של טענות וכמובן שהמלצתנו היא לבחון את חיוב הארנונה באמצעות עורך דין המתמחה בתחום.

  1. חוק הערר קובע שורה ספציפית של נושאים שבהם ניתן להגיש השגה וכדלקמן:
    • א. טענה משפטית של אינני מחזיק – כלומר התושב טוען כי הנכס המחויב בארנונה אינו הנכס שלו.

חשוב לציין כי מדובר בבדיקה עובדתית, כאשר בתי המשפט הגדירו כי מחזיק בארנונה הוא זה שיש לו את מירב הזיקות לנכס, והוא אינו חייב להיות בעל הזכויות הפורמאלי כמו בעלים או חוכר. כלומר לעיתים תושב מסוים יחויב בארנונה בגין נכס מסוים מאחר ולו הזיקה הטובה ביותר לכך.

דוגמא לכך היתה בפסיקת בית המשפט בעניין בר"ם 3878/10 בנק לאומי לישראל נגד מנהלתה ארנונה קריית ים – שם נקבע כי שטח חיצוני המצוי מחוץ לבנק ומשמש את הבנק לעמדת השומר, הצבת מכשיר כספומט וכו' הוא שטח שיש לחייב בו את הבנק, שכן לו יש את מירב הזיקות לשטח הזה. ונבהיר מדובר בשטח חיצוני לבנק שמצוי למעשה ברחוב.

דוגמא נוספת שהיא גם אחת הנפוצות ביותר בארנונה, עוסקת בשאלת המחזיק לצרכי ארנונה כאשר מדובר ביחסי שוכר משכיר.

לענין זה קובעת פקודת העיריות (סעיפים 325-326) חובות דיווח שונות לרשות המקומית על השכרת הנכס, כאשר ברירת המחדל היא, כאשר פלוני יוצא מנכס מוטלת חובה עליו להודיע לרשות המקומית כי הוא יצא מהנכס ולכן אין לחייב אותו בארנונה. במידה ופלוני לא יעשה כך הרשות יכולה להמשיך לחייב אותו ולמעשה הוא עלול למצוא עצמו מול שוקת שבורה וחיוב ארנונה שכלל לא היה צריך להיות מוטל עליו.

  • ב. טעות בסיווג הנכס – ארנונה מחויבת על פי השימוש בנכס. כלומר בטרם נקבע התעריף לחיוב של הנכס, יש לערוך בחינה עובדתית מה השימוש שנעשה בו. לאחר מכן שזוהה השימוש יש לשייך לו סיווג הולם לפי צו הארנונה של הרשות המקומית. צו הארנונה מהווה את חקיקת המשנה של הרשות הקובעת את הסיווגים בתוך העיר ואת התעריפים לתשלום.

חשוב לציין כי ישנם סיווגים שונים ולכל סיווג תעריף אחר, לדוגמא ברוב צווי הארנונה תעריף משרדים יהיה גבוה בצורה משמעותית מתעריף מלאה או תעשייה (בפערים גם של 100-200 ₪ למ"ר).

סוגיית סיווגו של הנכס היא סוגיה חשובה מאוד לצורך בחינת חיוב הארנונה ויש בה חילוקי דעות רבים.

אחת הדוגמאות הקלאסיות בעניין זה הוא פסק דין ברמ 4021/09  מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע"מ. בפסק דין זה נטען כי מספרה איננה בגדר עסק, אלא יש לסווגה כמלאכה, כאשר הפער בתשלום הארנונה בעניין זה יכול לעלות עד כדי 200 ₪ למ"ר.

בית המשפט העליון משורה ארוכה של טעמים קבע כי יש לסווג את המספרה כמלאכה ולא כעסקים, וגרם לשינוי משמעותי באופן חיוב מספרות בתל אביב באופן פרטני.

  • ג. טעות בשטח הנכס – חישוב חיוב הארנונה הוא מכפלה של תעריף סיווגו של הנכס, בשטח הנכס. לעיתים ישנה אי בהירות או שגיאות בחישוב שטח הנכס הן בפן העובדתי הבסיסי ביותר, טעות מדידה וכו' ולעיתים בפן המשפטי בשאלה אילו שטחים בכלל רשאית הרשות המקומית לחשב בתוך חיוב הארנונה.

אלו הן הטענות הבסיסיות ביותר לבחינת חיוב ארנונה. כאמור ישנן טענות רבות נוספות וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.

נשמח להיות לעזר בבחינת החיוב השנתי (!)