היטל השבחה – "חיזוק" לאליק רון

היטל השבחה – "חיזוק" לאליק רון
ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה מחוז צפון בהחלטה מרחיקת לכת באופן הפרשנות של פסק דין אליק רון קבעה בערר (צפון) 868/14 נזמאת ח'מאיסי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת עילית (פורסם בנבו), כדלקמן:

"סבורים אנו כי תכנית ג/6540 מעניקה זכויות מותנות ולא מעין-מוקנות, ועל כן מועד ההשבחה בגינה הוא מועד הוצאת היתר הבניה. ואלה טעמינו: תכנית ג/6540 היא תכנית החלה על כל מחוז הצפון והיא מאפשרת הקמת מבנים חקלאיים באיזורים חקלאיים, בתנאים הקבועים בה. הואיל ומדובר בתכנית החלה על כל השטחים החקלאיים במחוז הצפון, ללא התייחסות פרטנית לכל אזור ואזור על פי נתוניו הייחודיים, ולמדיניות התכנון הראויה לו, נקבע בהוראות התכנית כי אישורם של היתרי בניה מכוחה של התכנית מסורה לשיקול דעת הועדה המקומית:

"4.6 בסמכות הועדה המקומית יהיה לא להתיר בקשות להיתרי בניה וכן לאסור שימושים חקלאיים העלולים להוות מטרד נופי או אקולוגי סביבתי, או מטרד לאזורי מגורים סמוכים, או שמיקומם איננו תואם את הצרכים התכנוניים לאזור.

4.7 הועדה המקומית תהיה רשאית לסרב למתן היתר בגינה לגבי כל חלקה או תת חלקה אם תהיה משוכנעת כי צורת החלקה תת חלקה גודלה מצבה או איתורה יפריעו לביצוע תכנית זו.

4.8 אין בתוכנית זו כדי לחייב את מוסדות התכנון לאשר בקשות להיתר בניה או לאשר תוכנית מפורטת. מוסדות התכנון יפעלו לפי האמור בסעיפים 4.6 ו-4.7"

  מהוראות אלה עולה  באופן ברור כי בידי הועדה המקומית נותר שיקול דעת רחב שלא לאשר בקשות, למבנה חקלאי זה או אחר, גם כאשר הן תואמות את הוראות הבניה של התכנית, כפי שנקבע בשורה ארוכה של החלטות ועדת הערר, וכן בפסיקה. (ראו למשל עע"ם 3252/02 הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב נ' יאיר בן דוד, [פורסם בנבו],  עת"מ 1061/06 אסדי איית נ' ועדת ערר מחוז צפון ואח' – פורסמו באתר נבו).

 אין התכנית מקנה לטעמנו את "גשר הברזל" אל הזכויות, כלשונו של כבוד השופט י' עמית, אלא זכויות מותנות בלבד, אשר עד להחלטת הועדה המקומית בדבר הקנייתן של מי מהזכויות למבנים שונים ולשימושים מגוונים שמאפשרת התכנית, אין כל ודאות האם, אילו, היכן וכמה מהן יאושרו בידי הועדה המקומית במקרקעין הספציפיים.   התכנית כוללת מגוון רחב של שימושים מותרים, כל אחד מהם כפוף לתנאים אחרים, וחוסר הוודאות אינו נוגע רק לעצם האפשרות כי תאושר בניית מבנה מכוחה, אלא גם באשר לגודלו של מבנה זה ותכליתו. יתכן אף כי חלק יחסי של ההשבחה ביחס לכלל המבנים החקלאיים המותרים בתכנית יעלה על ההשבחה המלאה שבתכנית ביחס לסוג המבנה שימומש.

המסקנה הנובעת מהאמור היא כי עד להפיכתן של הזכויות המותנות למוקנות בהחלטה המאשרת הוצאת היתר בניה מכוחה של תכנית ג/6540 לא חלה השבחה. יש לציין כי עמדה זו הביעה סגנית הנשיאה, כב' השופטת ש' וסרקוג בבית המשפט המחוזי בעניין סרחאן, אך היא נותרה כהנמקה חלופית בלבד לקבלת הערעור".

מדובר בהחלטה חשובה באופן הפרשנות של פסק דין אליק רון, אשר בוודאי יהיו לה השלכות אף לעתיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *