סיווג ארנונה – פוסט פרודקשן יסווג כתעשייה ומלאכה ולא בסיווג שיורי "שאינו למגורים"

ארנונה – פוסט פרודקשן יסווג כתעשייה ומלאכה ולא בסיווג שיורי "שאינו למגורים"

בית המשפט העליון בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, בעניין בר"ם  1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב. בע"מ נגד מנהל הארנונה של עיריית תל אביב – יפו, מצמצם פעם נוספת את השימוש שעושה עיריית תל אביב בסיווג השיורי בצו הארנונה שלה, סיווג "שאינו למגורים", אשר כולל משרדים שירותים ומסחר.

הפעם קובע בית המשפט העליון, כי "פוסט פרודקשן" (הפעולה של לקיחת חומר מצולם ועריכתו לסרט), מהווה פעילות ייצורית, אשר תואמת סיווג של תעשייה ומלאכה.

בהערה – יצוין כי ישנם פערים מהותיים בין התעריף בסיווג תעשייה ומלאכה לבין הסיווג השיורי של עיריית תל אביב (שאינו למגורים), פערים אשר יכולים להגיע גם ל- 200 ש"ח למ"ר ומעלה.

בפסק דין מקיף קובע בית המשפט העליון בין היתר את הדברים הבאים:

"לבסוף, גם המבחן הרביעי ("מבחן ההנגדה") מוביל למסקנה כי במקרה דנן מדובר בפעילות ייצורית. במסגרת מבחן זה יש לשאול, בין היתר, האם הפעילות דנן נמשכת אל "מרכז הגרוויטאציה" של פעילות ייצורית. לדעתי התשובה על כך היא בחיוב. כפי שציין בית המשפט המחוזי בעניין זד פילמס, "לא בכדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה קרויה 'תעשיה', מתבצעת בה פעילות יצרנית לכל דבר ועניין במובן הרחב של המילה" (שם, בפסקה 15). בהמשך לכך, אני סבורה כי לצורכי סיווג ארנונה יש להבחין בין פוסט פרודקשן לבין תחומים אחרים שאליהם ניסה מנהל הארנונה להשוות, כגון עריכת דין. כפי שצוין לעיל, פעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב. זהו מאפיין "תעשייתי" ולא שירותי (ראו: עניין זהר, בפסקה 33). במובן זה, פוסט פרודקשן דומה יותר במהותו לפעילות המתבצעת ב"בתי תוכנה", אשר נכללים בתקנות ההסדרים תחת הסיווג של "תעשיה". גם בכך יש כדי להעיד כי הקטגוריה של "תעשיה" חלה כיום גם על מקומות ייצור הרחוקים מן המציאות של מפעלי התעשיה ה"מסורתיים"."

לסיכום – מדובר בפסק דין משמעותי נוסף של בית המשפט העליון, אשר מנסה להתאים את סיווגי הארנונה לשינוי העתים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *