ארנונה מורה נבוכים – לקראת שנת המס הבאה

009-AD__9560

עו"ד יובל גרינשטיין – מתמחה בתחום דיני רשויות מקומיות ומיסוי מוניציפאלי, לרבות ארנונה כללית, אגרות והיטלי פיתוח, היטל השבחה ועוד.

ארנונה עירונית  מורה נבוכים – לקראת שנת המס הבאה

  1. מהי ארנונה ? ומדוע בכלל משיתים אותה על תושבי העיר?
  2. הארנונה הכללית הינה תשלום חובה המוטל על ידי הרשות המקומית בגין נכסים המצויים בתחומה והיא מהווה מקור מימון לפעילויותיה של הרשות. הארנונה מהווה גם את מקור המימון העיקרי והמרכזי של הרשות המקומית, יחד עם אגרות והיטלים נוספים כדוגמת היטלי פיתוח, אגרת שילוט ועוד.
  3. ההצדקה המעשית להטלת הארנונה היא ההנאה שמפיקים תושבי העיר ממגוון השירותים המוניציפאליים אותם מספקת הרשות המקומית, כמו פינוי אשפה, ניקוי רחובות וכיוצ"ב.
  4. לכן קודם כל אכן מדובר בתשלום חשוב מאוד לקופה הציבורית ולכל אחד ואחד מתושבי הרשות המקומית, אשר אין חולק כי היה רוצה שיינתנו לו מיטב השירותים שהכסף יכול לרכוש עבורו.
  5. ואחרי שאמרנו את זה, עדיין קיימים מקרים (ויש שיאמרו מקרים לא מעטים) שהרשות המקומית, מפעילה את סמכויותיה לגביית ארנונה באופן רשלני או תוך שגיאות שונות באופן השתת חיוב הארנונה.
  6. במאמר זה לא נדון בכל הסוגיות והפגמים הקיימים בחיובי הארנונה השונים, שכן מדובר בנושא מורכב, סבוך שכבר נכתבו עליו מאמרים וספרים.
  7. נסתפק במאמר קצר זה לספק לנישום מידע בסיסי, בדבר הדרך לבחון את חיוב הארנונה השנתי שלו.
  8. אם כן ארנונה מהווה חיוב שנתי, והיא מוטלת על תושב העיר כל שנה פעם בשנה ובראשית השנה.
  9. כולנו, דיירים ובעלי עסקים, מקבלים חיוב שנתי של ארנונה בראשית שנת המס – לערך בחודש ינואר בתחילת כל שנה.
  10. החוק הרלוונטי אשר עוסק באופן "תקיפת" חיוב הארנונה הוא חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976. חוק זה כולל את הדרך שמהווה את ברירת המחדל לתקיפת חיוב ארנונה, באמצעות הגשת השגה על חיוב הארנונה – יש לציין כי יש מקרים שיש ללכת בדרך אחרת, לרבות הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט, אך לא נרחיב בהם בשלב זה.

המועד להגשת השגה

  1. חוק הערר המוזכר לעיל קובע באופן ברור כי המועד להגשת השגה הוא 90 יום, מהמועד שבו התקבלה שומת הארנונה אצל הנישום.
  2. כלומר מרגע שהתקבלה בידי הנישום שומת ארנונה שנתית (לא זו החודשית שמתקבלת כל חודשים), שומת הארנונה שנמסרת בראשית שנת המס, אז ורק אז יש לנישום 90 יום להגשת השגה על פי חוק.
  3. את ההשגה הזו יש להגיש למנהל הארנונה ברשות המקומית.
  4. ככל שההשגה נדחית, אז יש להגיש ערר על החלטת מנהל הארנונה וזאת בתוך 30 ימים מקבלת ההחלטה. הערר יוגש אל ועדת הערר לארנונה כללית באותה רשות מקומית.

הנושאים שניתן להגיש בעניינם השגה

  1. חוק הערר קובע שורה ספציפית של נושאים שבהם ניתן להגיש בהם השגה וכדלקמן:
    • א. טענה משפטית של אינני מחזיק – כלומר התושב טוען כי הנכס המחויב בארנונה אינו הנכס שלו.

חשוב לציין כי מדובר בבדיקה עובדתית, כאשר בתי המשפט הגדירו כי מחזיק בארנונה הוא זה שיש לו את מירב הזיקות לנכס, והוא אינו חייב להיות בעל הזכויות הפורמאלי כמו בעלים או חוכר. כלומר לעיתים תושב מסוים יחויב בארנונה בגין נכס מסוים מאחר ולו הזיקה הטובה ביותר לכך.

דוגמא לכך היתה בפסיקת בית המשפט בעניין בר"ם 3878/10 בנק לאומי לישראל נגד מנהלתה ארנונה קריית ים – שם נקבע כי שטח חיצוני המצוי מחוץ לבנק ומשמש את הבנק לעמדת השומר, הצבת מכשיר כספומט וכו' הוא שטח שיש לחייב בו את הבנק, שכן לו יש את מירב הזיקות לשטח הזה. ונבהיר מדובר בשטח חיצוני לבנק שמצוי למעשה ברחוב.

דוגמא נפוצה נוספת עוסקת בשאלת המחזיק לצרכי ארנונה כאשר מדובר ביחסי שוכר משכיר.

לענין זה קובעת פקודת העיריות (סעיפים 325-326) חובות דיווח שונות לרשות המקומית על השכרת הנכס, כאשר ברירת המחדל היא, כאשר פלוני יוצא מנכס מוטלת עליו חובה להודיע לרשות המקומית כי הוא יצא מהנכס ולכן אין לחייב אותו בארנונה. במידה ופלוני לא יעשה כך, הרשות יכולה להמשיך לחייב אותו ולמעשה הוא עלול למצוא עצמו מול שוקת שבורה וחיוב ארנונה שכלל לא היה צריך להיות מוטל עליו.

  • ב. טעות בסיווג הנכס – ארנונה מחויבת על פי השימוש בנכס. כלומר בטרם נקבע התעריף לחיוב של הנכס יש לערוך בחינה עובדתית מה השימוש שנעשה בו. לאחר מכן כאשר כבר זוהה השימוש, יש לשייך לו סיווג הולם לפי צו הארנונה של הרשות המקומית. צו הארנונה מהווה את חקיקת המשנה של הרשות הקובעת את הסיווגים בתוך העיר ואת התעריפים לתשלום.

חשוב לציין כי ישנם סיווגים שונים ולכל סיווג תעריף אחר, לדוגמא ברוב צווי הארנונה תעריף משרדים יהיה גבוה בצורה משמעותית מתעריף מלאכה או תעשייה (בפערים גם של 100-200 ₪ למ"ר).

סוגיית סיווגו של הנכס היא סוגיה חשובה מאוד לצורך בחינת חיוב הארנונה ויש בה חילוקי דעות רבים.

אחת הדוגמאות הקלאסיות בעניין זה הוא פסק דין ברמ 4021/09  מנהל הארנונה של עיריית תל אביב נ' חברת מישל מרסייה בע"מ. בפסק דין זה טען הספר מישל מרסייה כי מספרה איננה בגדר עסק, אלא יש לסווגה כמלאכה, כאשר הפער בתשלום הארנונה בעניין זה יכול להגיע לכדי 200 ₪ למ"ר.

בית המשפט העליון משורה ארוכה של טעמים קבע כי יש לסווג את המספרה כמלאכה ולא כעסקים, וגרם לשינוי משמעותי באופן חיוב מספרות בעיר תל אביב.

  • ג. טעות בשטח הנכס – חישוב חיוב הארנונה הוא מכפלה של תעריף סיווגו של הנכס, בשטח הנכס. לעיתים ישנה אי בהירות או שגיאות בחישוב שטח הנכס הן בפן העובדתי הבסיסי ביותר, טעות מדידה וכו' ולעיתים בפן המשפטי בשאלה אילו שטחים בכלל רשאית הרשות המקומית לחשב בתוך חיוב הארנונה.

אלו הן הטענות הבסיסיות ביותר לבחינת חיוב ארנונה. כאמור ישנן טענות רבות נוספות, כאשר במקרים שונים יהיה צורך לפעול מול מנהל הארנונה במקביל להגשת עתירה מינהלית לבית המשפט וכל מקרה צריך להיבחן לגופו.

כפי שראינו חוק הערר, קובע טענות שונות לבחינת חיוב הארנונה וישנם מקרים שונים שיחייבו בחינה משפטית שונה שתכלול טענות נוספות.

בכל מקרה שלא יהיה – המלצתנו הבסיסית ביותר, אחת לשנה כאשר מתקבל החיוב השנתי, רצוי וכדאי לבחון אותו ומומלץ תמיד לפנות אל בעל מקצוע שמתמחה בתחום הזה.

האמור במאמר זה אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי ע"י עורך דין והוא מהווה מידע כללי בסיסי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית על בסיס המידע והפרטים האמורים במאמר זה היא על אחריות המשתמש בלבד.